הקסם שבהקשבה. 

ההקשבה לעצמי ,מגלה בכל רגע תחושה או מצב קיים.

כשאנו בחוסר הקשבה , אנו פועלים מתוך אינסטיקנט וזיכרון של מה ש.. פעל " נכון " עבורנו פעם!

כאשר אנו פותחים עצמנו להקשיב לכאן ועכשיו ,

יתכן ונגלה שהמציאות הסובבת אותנו מבקשת תנועה ושינוי.

לכן .. לעיתים אנו מעדיפים לא להקשיב ,רגועים בתוך המציאות החמימה והידועה ,

מרגישים גלי תיסכול קטנים ..אולי כדי שקצת נקשיב למקורם..


ההקשבה לעצמי , הנה נתינת כבוד ,ערך לעצמי (יש לבקשות הפנימיות שלי ערך ). ואהבה עצמית.

ילד קטן , מבקש סוכרייה , נקשיב לו נכון..? לא תמיד הוא יקבל את הסוכרייה , ,

לעיתים הוא יצטרך להבין שהיום הוא כבר אכל יותר מידי סוכריות ומחר הוא יקבל עוד סוכרייה אחת.

כך גם אנו , כשאנחנו מקשיבים לעצמנו , לא כל דבר אשר עולה מן הפנים , חייב להתממש

או לשנות את המציאות .

בתוכנו ישנה דמות , אשר מבררת בהקשבה ופתיחות.,את התחושה האינסטינקטיבית מול המציאות. .

פיתוח הדמות הזו , מעניק לנו את העוצמה לניהול חיינו.

החשש לתת דרור לכל ש "רוצה להשמיע עצמו" מתוכנו , עלול להיות מאיים ,

במיוחד אם קול הצעקה טמון שם המום בתוך " מערה חשוכה " .

" מי יודע מה יבקע מתוכנו .. עדיף אולי שלא לדעת .." ,

הדמות המבררת ,כדמות הורה קשוב וחומל , המחובר למציאות של כאן ועכשיו

ומבקש את טובתנו העליונה.

הוא מאפשר לנו לפתוח את " המערות " , לעמוד מול האמת שלנו

ולגשר אותה אל המציאות בדרך הנכונה לנו.






השתלטות דמויות. .

כאשר אנו לא מאפשרים לדמויות מסוימות לבטא את עצמן ,

הן פורצות מבעד למסכים שאנו בונים בצורה לא מבוקרת

או אז ה"השתלטות " היא כמו "דיבוק " פנימי ,שאנו לא מבינים את מקורו .

ברגע שהדמות מקבלת מרחב קיום היא אינה משתלטת יותר , היא מקבלת תשומת לב ,

היא בעלת ערך , היא דמות קיימת בתוכנו .





תירגול פיתוח הכרת דמויות פנימיות:

אל התהליך הזה , נכון יהיה לצרף גבישים בתדרים העליונים ,

אשר יעזרו לנו לראות את עצמנו מנקודות מבט שונות.

למשל :

קוורץ קריסטל.

אמטיסט.

קינייט.

פלואורייט ועוד..


וגבישים שיעזרו לנו להתחבר לתחושות האינסטינקיביות העמוקות שלנו .

קרניליאן .

רובי.

גרנט

(נכון אילו אבני פיריון , אך מהותן , היא חיבור לטבור - לבטן , לתחושות הבטן , לאמת הפנימית )


מאחר ונעבוד עם תדרים עליונים (כחול , סגול וכו.. )

והתדרים התחתונים החמימים (כתום אדום וכו..)

נוסיף גם גביש לב מגשר לתהליך , אשר יחבר כמו תמיד באנרגיית הלב , בין מעלה ומטה.


דרך התירגול:

בכתיבה , יהיו הדמויות פרוסות לפנינו.

אל אף שנוכל "לשחק" גם בשיח פנימי .



דוגמא:

מי את? מה את רוצה?

אני רוצה להשתולל , אני רוצה לצרוח ..

זה מה שאת רוצה?

כן ..זה מה שאני רוצה

טוב .. אז מחר נלך לשדה אחד גדול שאני מכיר ותצרחי בו .. טוב ?

לא .. אני רוצה לצרוח כאן .. על כולם.. שכולם ישמעו..

מה את רוצה לצרוח ..

סתם לצרוח .. רק שישמעו ..שיראו אותי.

בואי נעשה את זה ככה.

קודם נלך להתאמן בשדה ואחר כך ניראה , אם עדיין תירצי לצעוק על כולם..

ניראה מה נעשה אז..

טוב?

טוב.

(הנושא משתנה כמובן בין שיח לשיחה ובין צורך לתגובה)




זהו שיח קצר לדוגמא .. רק בכדי להבין את המערכת שפועלת בתוכנו.

אם יש לנו הבקשה לצרוח ,לדוגמא , ואנו יודעים ש"אין בזה טעם" אנו לא נרשה לרצון הזה

לעלות אל מעל לפני השטח .

לא מדובר על מימוש הרצון , אלא על הבעת הרצון , הקיום שלו , מתן הכבוד הפנימי

לאשר בתוכנו להיות ומשם .. הדרך והבחירה של הדרך היא אין סופית ,

כמספר הבחירות שנעשה בחיינו.

קודם כל ההקשבה , אחר כך , הראייה האם נכון לי , לדרכי כך, או אחרת.



את התרגיל , ניתן לעשות בכל רגע בו יש הצורך בתשומת הלב הפנימית .